| |  |
  Hos 2:1 (2:3)
אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃
Hos 2:2 (2:4)
ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשׁתי ואנכי לא אישׁה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שׁדיה׃
Hos 2:3 (2:5)
פן אפשׁיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושׂמתיה כמדבר ושׁתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃
Hos 2:4 (2:6)
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃
Hos 2:5 (2:7)
כי זנתה אמם הבישׁה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשׁתי שׁמני ושׁקויי׃
Hos 2:6 (2:8)
לכן הנני שׂך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃
Hos 2:7 (2:9)
ורדפה את מאהביה ולא תשׂיג אתם ובקשׁתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשׁובה אל אישׁי הראשׁון כי טוב לי אז מעתה׃
Hos 2:8 (2:10)
והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירושׁ והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשׂו לבעל׃
Hos 2:9 (2:11)
לכן אשׁוב ולקחתי דגני בעתו ותירושׁי במועדו והצלתי צמרי ופשׁתי לכסות את ערותה׃
Hos 2:10 (2:12)
ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואישׁ לא יצילנה מידי׃
Hos 2:11 (2:13)
והשׁבתי כל משׂושׂה חגה חדשׁה ושׁבתה וכל מועדה׃
Hos 2:12 (2:14)
והשׁמתי גפנה ותאנתה אשׁר אמרה אתנה המה לי אשׁר נתנו לי מאהבי ושׂמתים ליער ואכלתם חית השׂדה׃
Hos 2:13 (2:15)
ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשׁר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שׁכחה נאם יהוה׃
Hos 2:14 (2:16)
לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃
Hos 2:15 (2:17)
ונתתי לה את כרמיה משׁם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שׁמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃
Hos 2:16 (2:18)
והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישׁי ולא תקראי לי עוד בעלי׃
Hos 2:17 (2:19)
והסרתי את שׁמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשׁמם׃
Hos 2:18 (2:20)
וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השׂדה ועם עוף השׁמים ורמשׂ האדמה וקשׁת וחרב ומלחמה אשׁבור מן הארץ והשׁכבתים לבטח׃
Hos 2:19 (2:21)
וארשׂתיך לי לעולם וארשׂתיך לי בצדק ובמשׁפט ובחסד וברחמים׃
Hos 2:20 (2:22)
וארשׂתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃
Hos 2:21 (2:23)
והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השׁמים והם יענו את הארץ׃
Hos 2:22 (2:24)
והארץ תענה את הדגן ואת התירושׁ ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃
Hos 2:23 (2:25)
וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃
СЛЕДУЮЩАЯ ГЛАВА - ИНДЕКС БИБЛИИ И ПОИСК
|
